רפלקציה- יש לי חלום...

רשומה רפלקטיבית, המסכמת את חווית הכתיבה שלכם בבלוג במהלך סמסטר הקיץ, מסקנות אישיות, תחושות ותובנות אישיות ומקצועיות. 


הבלוג... מה יש לי לומר עליך?
כלי ידידותי מאוד למשתמש, רווי יתרונות ומעט מאוד חסרונות , אבל בתחושותיי שהבעתי אותן לא מעט מול קולגות שלי בקורס וגם בתחינה אל מול המרצה שלי (ד"ר גילה עצמון), עולה שוב ושוב הקושי הזה- לפתוח את הבלוג, להיכנס לרשומה חדשה ונקיה והמלא אותה. פחד משתק, מרתיע, לא מובן ומוסבר, (תוך כדי כתיבה עולות בי מחשבות- אבל הינה את עושה את זה אז איפה הבעיה?) אני מודעת לחשיבות הפרויקט ויתכן שזאת התשובה. הכתיבה אל הלא נודע. כך אני מרגישה. - מי קורא? מה הוא/היא חושבים על התוכן? הסגנון? האמירה שלי? איך מתווכחים פילוסופית עם אדם אחר על גבי האינטרנט? האם אני אפגע מהביקורת שלו/ טוקבק שהוא יעביר על הפוסט שלי? עברתי בקיץ שינוי קל כתוצאה מהחובה שנדרשתי לכתוב ולכן התייחסתי לפוסטים כמו עבודת הגשה חשובה בידיעה שמי שיראה אותם זו רק "התומכת הגדולה" ולא אף אחד אחר (אני בודקת כל הזמן כמות צפיות), אני יכולה לומר שכיום , קל לי יותר לכתוב, מסתיים שיעור, אני מייד כותבת פוסט, שומרת כטיוטה, נכנסת אליו שוב בערב מעדכנת, משפצת ומפרסמת. בהחלט תחושת הקלה והצלחה.
לכן החלטתי להתמודד ולא לברוח, אינני יודעת האם אשתפר בכל הבחינות שמהן הבעתי את חששותיי,אך אני מעוניינת להשתמש בכלי הזה ולסייע לתלמידיי שבוודאי אני אבין אותם הרבה יותר לעבור את התהליך הזה אני חושבת שהוא נכון.
את הקטע "יש לי חלום..." כתבתי בשיעור של ליאת אייל כהכנה לפוסט (הוכחה לדברי לעיל)
אז תודה והמשך קריאה נעימה.


"יש לי חלום... (הנמצא בשלבי תכנון והתחלת עשייה בימים אלו)
אני חולמת שבתחילת השנה- הכיתות בבית הספר יהיו כולן מרושתות ומאובזרות במחשבים וכן באביזרי המחשה שבעזרתם התלמידים והמורים (הסדר לא חשוב) יהיו סקרנים ומעוניינים להביא רעיון, המצאה, סרט שראו אתמול ורוצים לשתף או ליצור "כמו", שכל שיעור יהיה חוויה צרופה.
ועכשיו למציאות- ליצור שחלק גדול מהערכת הלומדים תהיה בדרך של הכוונה ללמידה מצמיחה ומעצימה!
ליצור מאגרי שיעורים מתוקשבים לרמות לימוד שונות, ולאפשר למורה להתאים את הלמידה בהתאם ליכולת הלומד.
בניית אתר+בלוג  שירכזו בתוכם את כל המערכים, כלים, רעיונות שבדרך, שמפוזרים בכל מיני מקומות , לשפרם ולהעלותם להנאת הכלל.(זה במצב בנייה מתמדת! לו יהי!)"

בשיעור  הסיכום של ד"ר אתי כוכבי לא פסחנו על חשיבה על החסרונות של שילוב טכנולוגיות בחינוך שחלקם מהווים את היתרונות של למידה כיתתית פרונטלית- הדברים שאנו אוהבים.(תמונה בפלאפון)
אז מה אנחנו צריכים כדי לדעת - מהי המטרה ויכולות הכלי התקשובי לכל אחד יש לבדוק יתרונות חסרונות נקודות לשיפור.
חשוב לזכור לא תקשוב בכל מחיר, לא תמונה, אודיו וסרטון הוא המטרה אלא כלי העזר שדרכו אנו נעביר את המסר , המסר הוא המטרה, הטכנולוגיה הנה האמצעי ולא ההיפך.
ההחלטות שלנו הן יובילו אותנו להצלחה או כישלון בשיעור, הבחירה הנכונה של תמונה, מלל , צבע, שמע, יוביל להצלחה אבל לעתים אנו פוגשים מצגות וסרטונם המפיצים את היוטיוב שאינם מביאים את הבשורה הנכונה- לכן יש להיזהר ולחשוב היטב לפני הבאתו לכיתה ללא עריכתו בהתאם לנדרש.
המטרה שלנו מהמחשה לחשיבה - להביא את הלומד לחשוב.



אנו היום נדרשים לחשוב אחרת- לצאת מעבודות של העתק הדבק" לעבודות המייצרות עבודות יצירתיות וייחודיות , גם כאן המורים נדרשים ללמוד ולהשתמש / להיעזר בתכנות מיוחדות לניהול תלמידים  אשר גם מסייעת בגילוי עבודות מועתקות!
וכן בכלים לניהול זמן ומשימות- LMS

ה"כיתה ההפוכה" מכה גלים, אז הנה דוגמה להתחלה בוסרית וכיף לקרוא ולהתנסות תוך כדי ,תודה לכותב הבלוג יאיר פרבי "לומדים היסטוריה"   http://flippedhysteria.blogspot.co.il/2013/09/blog-post.html וכן תודה ראשונית לאלה פלג שהביאה את הקישור. (מקבוצת הפייסבוק הסגורה מאוחזר 8.9.2013 "תקשוב ולמידה מחזור 10.12")
מעניין אותי איך אני אשתמש בידע שרכשתי עד כה על ה"כיתה ההפוכה" ולקראת חופשת הסוכות הארוכה (לכולם למורים ולתלמידים כאחד),אאתגר אותם ואותי בפעילות מסוג זה. מצפה לכתוב מערך שיעור שיתאים-  בימים אלו, ואת הפעילות   המתוכננת לכיתת אומץ י+י"א מתלבטת עדיין האם להעלות לקבוצת פייסבוק סגורה או לשלוח קישורים דרך הקבוצה שכבר יצרתי איתם בוואצאפ? מעניין תוך כדי כתיבת המשפטים הללו המחשבות רצות ונותנות יתרונות וחסרונות.   נראה לי...אחשוב על כיוון הוואצאפ!, מעניין איך הפעילות תצא.
וכמובן אשמח לקבל תגובות מכם על הפעילות- כל הצעה תתקבל בברכה.
להתראות להמשך חוויות על ה"כיתה ההפוכה".
(מקור התמונה מתוך המצגת של ד"ר כוכבי אתי )

כיתה הפוכה- The Flipped Classroom

נפגשתי בעברי במושג "כיתה הפוכה" (נזכרתי בפוסט של ינאי "שבבי הדרכה " מאוחזר 2.9.2013 http://elearningil.blogspot.co.il/2013/04/flipped-classroo.html ) אך לצערי לא טרחתי להעמיק ולבחון כיצד והאם שיטת הוראה ותכנון שיעור לפי גרסה זו יהיה יעיל ושימושי להוראה בכיתות אותן אני מלמדת מזה 15 שנה(תיכון ממלכתי בדרום, לתלמידים עם קשיים לימודיים בחטיבה העליונה), שמחתי לקבל רענון וחיזוק מהמרצה ד"ר אתי כוכבי בשיעור היום על הנושא, היתרונות של הכיתה ההפוכה שאציין אותן כאן: "היכולת להתאים את הלמידה אל התלמיד:

לאפשר התעכבות על תכנים בעייתיים, לבצע רפלקציה ראויה, להפוך את התלמיד לאקטיבי יותר ולאחראי על למידתו, אפשרות לתת יותר משקל וזמן בכיתה לפיתוח יכולות שיתוף ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה כגון טיעון וחקר, חשיבות מיוחדת לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים - ניתן להתעכב על קטעי וידיאו ולהסתייע בכתוביות. "(מצוטט מתוך מצגת בשיעור של ד"ר כוכבי אתי- הכיתה ההפוכה - The flipped classroom מאוחזר 2.9.2013 )

אין לי ספק שלקחתי ובגדול את המידע שרכשתי וחוזקתי בשיעור , אכן הוצגו גם חסרונות שבהחלט יש לשים לב אליהן ולמצוא פתרון יצירתי לצמצם  את הקשיים שעלולים להיווצר. למעשה מייד לאחר השיעור יצרתי שיעור מעניין שבו יש צפייה ועשייה על פי עקרונות "הכיתה ההפוכה", אומנם טרם הופעלה, אך אני מאמינה לתוצאות חיוביות, אמן!

מומלץ לצפות בהרצאה של סלמאן חאן, ממייסדי אוניברסיטת קאן, מתוך הבלוג של ינאי "שבבי הדרכה" שצוין לעיל.

לפני מספר ימים היה מרענן מאוד לקרוא וכן מעורר שאלות ותהיות על השינויים שהחל להנהיג שר החינוך הרב שי פירון במסגרת הפסקת מבחני המיצ"ב החיצוניים : "מבחני המיצ"ב הם כלי מדידה והערכה חשובים, שעלינו להעמיק בהם, אך במתכונתם הנוכחית לא ניתן להמשיך עוד. אני רואה חשיבות רבה בהתקדמות שעשתה מערכת החינוך בנושא ההערכה, בביסוס  תהליכי עבודה וקבלת החלטות. אך, למרבה הצער, לצד אלה אנחנו רואים, שבשנים האחרונות התגברו ההשלכות השליליות של המבחנים על תהליכי ההוראה והלמידה. מבחני המיצ"ב במתכונת הנוכחית הפכו לשוט המכה בבתי הספר, המכה במורים ובתלמידים."( או"ח גיליון חודשי מספר 72  מאוחזר 15.8.2013)
מתוך התייחסות על המשפט האחרון אני תוהה האם החידושים של למידה מתוקשבת יותר , חדשנית יותר כאשר המורים עדיין לא שם!  ביטול דברים היא הדבר הקל ביותר שניתן לעשות אבל מה יבוא במקום? לאיזה חלל אנו שואבים את המורים שכבר שנים פעלו בדרך מסוימת  הכנסת שינוי במערכת החינוך היא עניין של זמן וקבלת "החדש" כל מערכת תקשובית כרוכה בהמון חשש , התנגדות מצד צוות ההוראה. (מניסיוני רכזת תקשוב- כדוגמת הסמארט סקול - מערכת לניהול פדגוגי ומערכתי אצלי בבית הספר)
אז מה עכשיו ? מה יהיה במקום? איך מורים יעריכו את הלומדים/ בית הספר במקום? אני מאוד מאמינה בדרך של אופציית חלופה והדרגתיות עוד לפני הוצאת מערכת הערכה מוכרת ומובנית כל כך בתוך בית הספר.

מכירים את ההרגשה שאתם נמצאים בשיחה/ הרצאה ששם כולם מדברים על ,"משהו" , מביעים דעה , ממציאים רעיון על ה"משהו" ואתם??!!?? נכון! מנענעים עם הראש אולי זורקים מילה כמו: "מכירה אבל לא אהבתי את השימוש" או לחלופין "אין לי צורך ודרך להשתמש בזה עם אוכלוסיית התלמידים שלי" וכך התירוצים רק הרחיקו אותי מהאמת הפשוטה להכיר את הממשק/ יישום פשוט שנקרא: ויקישיתוף. כמה פשוט, כמה הפסדתי שלא העזתי להכיר/ לחקור את הכלי.
אז כדי שגם לכם זה לא יקרה הנה מספר עובדות על המיזם שאנו חוגגים לו השבוע  9 שנים מפתיחתו- מזל טוב!!
 "מיזם זה הוצע על ידי אריק מולר ב-19 במרץ 2004‏^[2], ונפתח ב-7 בספטמבר באותה שנה^[3]. המטרה העיקרית ליצירת מאגר כללי הייתה הרצון לצמצום שכפולי יצירות בין מיזמי ושפות ויקימדיה, שבשמם הדומה הועלו למיזמי ויקי שונים לפני שוויקישיתוף נוצר. האפשרות הטכנית לשימוש בכל הקבצים מוויקישיתוף בכל מיזמי ויקימדיה יושמה ואופשרה באוקטובר 2004, ובכל אתר ויקימדיה מאז יש אימוץ מהיר של ויקישיתוף כמחסן." (מאוחזר 7.9.2013 מתוך ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3)
בשיעורה של ד"ר חגית מישר מ 5.8.2013 זכינו להכיר, להשתמש וליישם את הכלי ולייצר מידע אמין, מקיף ומלמד שעליו למדנו  ה MOOCS(שוחחתי עליו בפוסטים הקודמים) חייבת לציין שהיו חששות והרצנו בינינו שאלות כיצד ואיך, אך מהר מאוד הכלי התחבב עליי ומצאתי את היתרונות למימוש בכיתת הלימוד - כמאגר מידע מתמשך , מושגים חשובים שנלמדים ועוד. בימים אלו התלמידים עדיין מקטרים  על הפעילות, אך אני רואה כיצד הם מתאמצים למלא את המסמך השיתופי, וכאן ניתן לראות כיצד ומי תורם יותר או פחות לתוצר.  מסקרן אותי, בעתיד, כיצד השימוש בכלי זה יתרום לתלמידים  וגם כמובן לי כמורה שאוכל להיעזר בכלי זה בהמשך.

בהמשך לפוסט הקודם , מתברר שהאוניברסיטאות הגדולות בעצמן חוששות למהר ולאמץ את תצורת לימוד החדשה של MOOC ודומיה. במאמר מטעם הניו-יורק טיימס התייחסו לחששות של המוסדות האקדמיים הגדולים כדוגמת אוקספורד וקיימבריג' אשר הן עדיין לא אימצו את שיטת ההוראה הזאת בביתם.
ה"שיחה" שנסבה במאמר יתעסק רבות על העניין העסקי שמוביל את האוניברסיטאות להפסיד או ולהרוויח האם הן לא ישכילו לשנות את התפיסה של המודל העסקי הקיים כיום ולשנות את התפיסה שיש עוד גורמים שייהנו מהכספים שיוזרמו למוסדות הידע בצורה אחרת. וכן החשש מאובדן התדמית של אוניברסיטאות בעלות שם לטובת הטכנולוגיה והזמינות לכל דיכפין.
אכן נקודת מבט מעניינת לבחון כיצד ההתפתחות הטכנולוגית אינה פוסחת על שוב מוסד ארכאי כזה או אחר. (מעניין כיצד הנושא ישפיע גם על נושא הבחירות ודרך ההצבעה וכו'.)
 אהבתי את התמונה שבה מתארת בהחלט את רעיון המאמר.(The attack of the MOOCs
מאוחזר 11.8.2013 http://www.economist.com/news/business/21582001-army-new-online-courses-scaring-wits-out-traditional-universities-can-they

The attack of the MOOCs מתוך הניו-יורק טיימס

Coursera V MOOC ומה שבינהם

בשיעור של ד"ר חגית מישר נחשפנו לפלטפורמת לימוד הנקראת MOOC. וזה חיבר אותי לכך שבימים אלו אנו המורים חשים בפועל כיצד התכנית החינוכית החדשה שהועלתה ע"י שר החינוך מזה מספר חודשים משפיעה על כל אחת ואחד.

כשותפה מלאה(גם ברגעים אלו) ליצירת התכנית להוראה- מחדש של הידע אותו הלומד בכיתות החטיבה העליונה מחויב לו. אני מנסה לחשוב בצורה אחרת ,שונה , מתוקשבת יותר ומעניינת .

בחיפושיי אחרי מידע בנושא: מצאתי ( מאוחזר האוניברסיטה הפתוחה 5.8.2013 http://mooc.openu.ac.il/intro_he.html)     כי הקשיים הקיימים בבית הספר אינם מדלגים מעל האוניברסיטה או הסטודנט הממוצע הרוצה ושואף ללמוד באוניברסיטה .אך לכל תכנית יש את הצד הטוב והצד הפחות טוב.

היתרונות מבחינת הסטודנט:

1. מתן גישה חופשית לציבור הלומד לספרי לימוד בפורמט דיגיטלי, מעריכי שיעור מוכנים, מצגות, הרצאות וידאו ועוד.

2. לימוד חינם על קורסים מסוימים עם חומרי לימוד פתוחים.

3. מאפשר קיום שיתוף פעולה בין הסטודנטים בתהליך הלמידה.

4. הלומד מתמקצע כלומד עצמאי.

5. מאפשר לימוד הקורס במספר שפות.

6. הבחינות מאפשרות הערכת עצמית של הלומד בקורס.

7. הבחינות נערכות בשאלונים מקוונים.

8. הלומד מנצל את זמנו לפי צרכיו, יוצר את הזמן והמקום בו יתפנה ללימוד הקורס. ישלב לימודים ועבודה.

9. שיתופיות בזמנים מוגדרים מראש של הרצאות בשידור חי.

החסרונות מבחינת הסטודנט

1. מחייב את הלומד להיות מיומן בשימוש בתקשורת מקוונת.

2. אין תמיכה אינטנסיבית/ צמודה ללומד המקשה בתקשוב.

3. מחייב את הלומד למשמעת עצמית גבוהה ועניין גדול בלמידה עצמית, אינו מתאים לכולם.

4. אין קבלת משוב אישי מהמרצה.

5. אין קבלת/ הכרה בנקודות זכות אקדמאיות בתום הקורס לטובת התואר האקדמאי.

מתחבטת עם השאלות כיצד השינוי שאליו הולכות האוניברסיטאות הגדולות בעולם וגם אצלנו ידעו לנצל נכון את המשאב הטכנולוגי וכיצד ההצלחה/ כישלון תתורגם לבתי הספר התיכוניים בהמשך? הרי ברור שהיום הזה יגיע, השאלה איך? ומתי?

היום בשיעור של חגית מישר הבאנו עד כמה הפער הדיגיטלי עדיין לא נסגר, עד כמה השפעת התשתיות, העלויות להחדרת התשתיות והתחזוקה המתמדת הנדרשת, ועידוד הממשלתי להיות חלק מהשדרוג הטכנולוגי בהדרכה ובתשתיות, עדיין הגורמים הסוציו-אקונומיים משפיעים על אופן ותדירות השימוש . המאמר שהוצג לחיזוק הדברים.

מתוך מאמר : "ישראלים בעידן הדיגיטלי "(2012,  ד"ר יובל דרור, סער גרשון)

"כמעט 85% מאזרחי ישראל שהכנסתם מעל הממוצע מחוברים לאינטרנט אך רק 55% מאלו שהכנסתם נמוכה מהממוצע...הפער הדיגיטלי בא לידי ביטוי גם סביב צירים נוספים, פער בין-דורי בכל הקשור לחיבור לאינטרנט: 92% מהילדים בגילאים 12-17 מחוברים לאינטרנט. למרות שחלפו שני עשורים מאז האינטרנט המסחרי החל את דרכו בישראל, הפער הדיגיטלי ממשיך להוות סוגיה המחייבת פעולה יזומה, מאורגנת ושיטתית מצד קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות בישראל."

המידע הזה תפס אותי שואלת שאלות : כיצד אנחנו מצפים ליצור יותר ויותר למידה עצמית, צמיחה עצמית, שינוי בהערכת הלומד, שהמורה מאפשר ללומד לקחת נושא ולחקור אותו בעולם המידע הרחב הפרוש לרגלי הלומד , האם נכון? איך אנו מצפים לסגור פערים אלו , עדיין לא מאפשרים למורה וללומד את הבסיס המתבקש כדי להיות לומדים עצמאים. וחבל.

הסמסטר הנוכחי, השלישי במספר, מצליח לעורר שאלות , לחזק ולעודד אותי ועל כך אני מודה. המפגש במקרה זה התרחש בקורס של ד"ר ליאת אייל שהציגה בצורה מדהימה את מחקרה על " יחסי הגומלין בין מערכת טכנולוגית לניהול תכנים ולמידה(LCMS) על דרכי הערכה בקורסים מקוונים- מחקר פעולה"   , אתייחס לנקודה של : הערכת המורים בסביבה משתנה וחדשנית- בקורסים המתוקשבים. 
הריגוש היה באמירות וציון הגישות החדשניות שהציגה , כיצד מעריכים קורסים/ השתלמויות שעוסקים בנושאים כגון: הערכה של סדנא העוסקת בשוני- חייבים לעשות שינוי בדרכי הערכה ולכן יש לתת ללומד! את ההערכה העצמית שלו. הרעיון להקפיד על:   

1. יש לקדם למידה בהכוונה עצמית.
2.  יש לפתח חשיבה רפלקטיבית.

מכאן הגישה ללמידה בהכוונה עצמית-  היא הגישה המצמיחה שטוענת ש: 

• חייבת  לאפשר בחירה ללומד של :משימה, תוצר, סיטואציה.
• חשוב שתהיה אפשרות לבחון את עצמי - הלומד  ואפשרות לרפלקטיביות.
• הכלים שמאפשרים לנו כיום הם: ויקי, בלוג, סקר, אבחון עצמי. והייתי מעוניינת ושמחה שיפתחו כלים נוספים ומאתגרים יותר.

 כמורה מתפקידי רק לזמן  ולאפשר ללומדים להעריך את עצמם.

לסלק מכשולים- מה שמפריע ללומד, התערבות המורה כמשוב העוזר להעריך את עצמו כמקדם הערכה עצמית. לשקף לו מה ניתן לראות מתוך מה שהוא כתב. ההוראה והלמידה והערכה הם משותפים ושלובים זה בזה. האחד לא יותר חשוב מהשני. דוגמה: כאשר התלמיד כותב משהו - לא ניתן מכאן להעריך מהי הלמידה ומהי הערכה- בשבילו.

בימים אלו אני מעריכה את תוצרי המורים מההשתלמויות שהעברתי השנה במסגרת השתלמויות המאה ה-21 מטעם משרד החינוך,יזמתי באישור ההנהלה כמובן להעריך אחרת את המורים, מכיוון שלא ניתן לתת לתוצר מסוים ציון נמוך, כאשר אני יודעת את הקשיים הרבים שעברה אותה מורה כדי לייצר את המצגת לעומת מורה אחרת אשר אין לה את הקושי הטכני אך בהחלט מתקשה לבנות מערך שיעור וליצוק תוכן מוצלח לתוכו.  לכן שמחתי והודיתי על כך בשיעור שאכן- יצירת מאגר עבודות ענייניות ופרקטיות לכלל קבוצת המורים בכל בית ספר, תוך שיתופיות ועבודה בזוגות להעשרה וקידום כל מורה עם תמיכה מסיבית מצידי, הביאה לתוצרים טובים ועל כך אני שמחה. המדהים היה שבמפגש האחרון המורות נדרשו להעלות את כל הקישורים לעבודות שנעשו בכלים השונים במהלך השנה- כאשר הן סיימו להעלות נשמעו צהלות שמחה והתפעלות של "איזה יופי כמה למדנו" או " אנחנו עשינו את כל זה" ועוד.   הפריסה של המידע כתלקיט, והרפלקציה שנעשתה בכל שיעור ובסוף הקורס- היה שווה.

מתוך: https://www.facebook.com/eduactionforum

מרתונים...מרתונים...מרתונים... כן, ואני לא מתכוונת לריצה אמתית, אלא לריצה אחרי הציונים, ובגרויות.
בימים ובשבועות האחרונים אני מוצאת את עצמי כמורה ואימא פרטית של בתי הלומדת כיתה י' רצה ביחד איתה מבחינת מתכונת אחת לשנייה , תכנון חיינו נקבע בין מתכונת בלשון למתכונת במתמטיקה, ואיפה זה תופס אותי? בדיוק ביום שני שבו אנחנו לומדים במסגרת התואר השני, כיצד לגרום ללומד לחקור משחקים(הרפז ופרקינקס,הד החינוך, 2002), לרכוש מיומנויות, ללמד מתוך הנאה וסקרנות (המודל השלישי,הרפז,2006), מתוך הלימה ברורה בין כל 4 הקורסים בסמסטר זה, כפי שציינתי בציטוטים השונים. המשכתי לחקור בנושא ומצאתי שדעתו של שר החינוך החדש- מר פירון שי בנושא שמעסיק אותי הוצג באיגרת ששלח לכלל עובדי ההוראה ב"יונת הדואר", הקישור לאיגרת מצורף, ואני קוראת ומגלה שיש לי  שותף ואפילו אוזן קשבת כאימא המתמודדת עם המירוץ אחרי ....?
באופן כללי אנחנו כהורים וכמורים (כבעלת ניסיון הוראה בתיכון של 15 שנים וכאימא כבר 21 שנה) מציינים ומשננים לילדינו ולתלמידינו שהמקצוע כדוגמת מתמטיקה(הבגרות הקרובה) חשוב, ומוצאת  עצמי פותרת עם בתי, תרגילים בטריגונומטריה -מציאת זווית וצלע, שטח ונוסחאות למשוואה ריבועית, ובתוכי אני שואלת- אילו מיומנויות טכנולוגיות, חברתיות היא רוכשת בתרגול אינסופי זה???, מה היא התרומה שתקבל בתי שהשקיעה שעות ומאמצים נפשיים, ומה -אנחנו ההורים שהשקענו המון הן במאמצים נפשיים והן במאמצים כספיים בכדי לדרוש מילדינו ללמוד -כי זה חשוב, ובל נשכח את שעות ההוראה והתגבורים המרובים שהושקעו בבתי הספר לטובת המרתונים הבלתי פוסקים,
למעשה- אין קו גמר... אין מדליה בסוף... ואין קהל מריע...      כי תמיד יש עוד    מועדי ב' ובגרויות חורף....
ובנימה אופטימית זו..להתראות בפוסט הבא.
מתוך  האתר של ד"ר יורם הרפז ראיון עם ד"ר הרפז ודיוויד פרקינס בנוגע ללימוד מתוך משחק הד החינוך, 2002
המודל השלישי- ד"ר יורם הרפז (תקציר ,נערך ע"י ד"ר נביל טנוס, פנים, גיליון 36,יוני 2006,תל-אביב)
איגרת שר החינוך- שי פירון

שלום לכם, שוב אני מוצאת עניין להציג בפניכם  בהרצאה נוספת מתאריך  3.3.2013 של ד"ר י' קידר  נעשו מחקרים כדי לבחון את יכולות האדם אל מול שימפנזות, הוצגו השאלות (מתוך ההרצאה)בנוגע  לתכונות קוגניטיביות בבני אדם ולתהליך הברירה הטבעית: למשל, אנחנו יודעים היום שאנשים נוטים לזכור שבעה פריטים (פלוס/מינוס שתיים) מתוך רשימות שמוצגות להם.

האם המספר הזה לכשעצמו מייצג כמות שהייתה חשובה עבור האדם בזמנים קדמוניים, ושגרמה ליכולת הספציפית לזכור 7 פריטים להשתרש ולהפוך לחלק ממבנה הזיכרון והמוח שלנו? אם כן, האם יש לכך השלכה יישומית כלשהי עבור תחום החינוך ו/או מקצועות מסוימים?האם התנהגויות דומות בין מינים שונים נובעות בהכרח מאותו תהליך קוגניטיבי? 

ד"ר יובל נח הררי בספרו (2011) הצליח להציג בצורה מרתקת בעיניי את המידע לחלק מהשאלות שנשאלות במחקרים השונים ובתחומי הידע המרובים כדוגמת: קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, ביולוגיה ועוד, מה יותר משפיע- סביבה או תורשה.  הוא טען שאלמלא ההתפתחות של המהפכה הלשונית כשפה פיקטיבית המסוגלת לתאר ולדמיין דברים שלא קיימים במציאות (הררי,2011, עמ' 40). לא היינו מגיעים למצבינו כיום כאשר הדנ"א של בעלי החיים בכלל ובפרט של בני האדם, מתפתח לאט מאוד, לדבריו מאחר ששינויים משמעותיים בדנ"א הם נדירים ואטיים, רוב דרכי ההתנהגות והמחשבה של שימפנזים ובעלי חיים אחרים משתנות רק לעתים נדירות, ובאטיות רבה(הררי,2011, עמ' 41) במהלך הצגת דבריו (הררי,2011) המשיך וציין שעצם יכולת החשיבה ויכולת יצירת מציאות מדומיינת ממילים אפשרה למספרים של אנשים שאינם מכירים זה את זה לשתף פעולה. (הררי,2011, עמ' 41) ציין שיצירת מיתוסים משותפים ושכלול הפעילות החברתית בצורה מהירה וחסרת תקדים על-ידי יצירת "מסלול עוקף דנ"א" - גרם להתפתחות חברתית מואצת, אשר פתח פער הולך וגדל בין ההומו-סאפיינס לבין יתר מיני האדם ושאר מיני בעלי החיים.(הררי,2011, עמ' 41) 
מכאן לוקחת אותי המחשבה על היכולת בהמצאת: המחשב, השפה הבינלאומית להתקשרות בין בני האדם ללא קשר של- זמן, מקום, שפה ותרבות. היכולת שלנו "לדמיין" מציאות שונות של "רשתות חברתיות" כדוגמת הפייסבוק, יצירת קבוצות של חברים, ליצור סימבולים מוסכמים ולהעביר מידע מכל סוג: רכילותי, מידעי חברתי, ידע אקדמאי ועוד, תמיד יהיה מישהו בצד השני כדי לקלוט, ללמוד, לבקר, ולקטרג על המידע המפורסם. זוהי יצירה של תרבות חדשה/ מהפכה חדשה שאנחנו נמצאים כעת בתוכה ובשיאה, אנחנו יוצרים חלק מההיסטוריה שלה.
אלמלא המהפכה הלשונית- כל זה לא היה מתקיים וייתכן שגם המין האנושי לא היה שורד.
מצרפת ריאיון מרתק של הסופר (הררי,2011) עם קובי מידן בתוכנית  'חוצה ישראל'. תהנו.




אני אומנם עדיין בקריאה בתחילתו של הספר המדהים הזה, ובהחלט מסקרן אותי להגיע לפרק המתאר את  התקופה בה אנו חיים כיום, ולקרוא כיצד הוא מתאר ומנתח אותנו בדרכו מתוך ראייה היסטורית תרבותית .
השאלה היא: מכאן, לאן? 
מקווה שתיהנו מקריאת פוסט זה כמו  שנהניתי מכתיבתו.

השבוע  שוב חזרתי לקרוא  בספרו של ד"ר ירון יובל נוח הררי הנקרא "קיצור תולדות האנושות", ומצאתי תובנות מדהימות אשר מתקשר בצורה מעניינת להרצאה ששמעתי מפי ד"ר ירדן קידר, בקורס "למידה וחשיבה" בתאריך  25.2.2013 . בקורס למדנו ודנו על ההבדלים בין קופי האדם לאדם המתפתח , במקרה זה הוצגו מחקרים וניסויים מצולמים על תינוקות, אשר במהלך השבועות , מוצגים לתינוקות תמונות עם נקודות כהות, המטרה הייתה לבדוק האם התינוק יכול לזהות פנים, וללמוד או האם זוהי נטייה מולדת. נמצאו במחקרים שישנה נטייה מולדת לניגודיות כהה, זיהוי אור-צל , ובמהלך השבועות שבהן המוח של התינוק מתפתח וגדל , נראה כי בשבוע 6-8 ישנה העדפה ברורה של התינוק לפנים של אמו מאשר לנקודות שחורות. התינוק לומד לתת משמעות לדמות שאותה הוא רואה ושומע, מצליח לקשר בין תמונה וקול- מרכיב לעצמו משמעויות והבנות על עולמו במוחו.  

"מותר האדם מן הבהמה" קוהלת ג, יט, במה?

במסגרת מחויבויותיי בלימודיי לתואר שני, במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה. הוצבה  בפניי מטלה מאתגרת המחייבת אותי וחבריי לספסל הלימודים בקורס   לכתוב תובנות, לכתוב על  התחום הנלמד מתוך נקודת מבטינו האישית, במהלך חיפושיי אחר תובנה שכזאת, חשיבה מעניינת שלא הפסיקה לרתק אותי ולמצוא הקבלות לנושאים הנלמדים במהלך כל תקופת הלימודים לתואר שני.
אני מאוד חוששת להיחשף ולפרסם את דעותיי ברבים, המחשבה שדעותיי נשמרות - שחור על גבי לבן, וכל אדם יכול לקרוא, ולהביע את דעתו מבלי שתהיה לי שליטה על כך, מאוד מרתיעה אותי.
מקווה שהפעולה- כתיבת פוסט תהפוך להיות לטבע שני שלי ולגבי החששות שידעכו עם הזמן. לו יהי!
נתראה בפוסט הבא.