לפני מספר ימים היה מרענן מאוד לקרוא וכן מעורר שאלות ותהיות על השינויים שהחל להנהיג שר החינוך הרב שי פירון במסגרת הפסקת מבחני המיצ"ב החיצוניים : "מבחני המיצ"ב הם כלי מדידה והערכה חשובים, שעלינו להעמיק בהם, אך במתכונתם הנוכחית לא ניתן להמשיך עוד. אני רואה חשיבות רבה בהתקדמות שעשתה מערכת החינוך בנושא ההערכה, בביסוס  תהליכי עבודה וקבלת החלטות. אך, למרבה הצער, לצד אלה אנחנו רואים, שבשנים האחרונות התגברו ההשלכות השליליות של המבחנים על תהליכי ההוראה והלמידה. מבחני המיצ"ב במתכונת הנוכחית הפכו לשוט המכה בבתי הספר, המכה במורים ובתלמידים."( או"ח גיליון חודשי מספר 72  מאוחזר 15.8.2013)
מתוך התייחסות על המשפט האחרון אני תוהה האם החידושים של למידה מתוקשבת יותר , חדשנית יותר כאשר המורים עדיין לא שם!  ביטול דברים היא הדבר הקל ביותר שניתן לעשות אבל מה יבוא במקום? לאיזה חלל אנו שואבים את המורים שכבר שנים פעלו בדרך מסוימת  הכנסת שינוי במערכת החינוך היא עניין של זמן וקבלת "החדש" כל מערכת תקשובית כרוכה בהמון חשש , התנגדות מצד צוות ההוראה. (מניסיוני רכזת תקשוב- כדוגמת הסמארט סקול - מערכת לניהול פדגוגי ומערכתי אצלי בבית הספר)
אז מה עכשיו ? מה יהיה במקום? איך מורים יעריכו את הלומדים/ בית הספר במקום? אני מאוד מאמינה בדרך של אופציית חלופה והדרגתיות עוד לפני הוצאת מערכת הערכה מוכרת ומובנית כל כך בתוך בית הספר.

מכירים את ההרגשה שאתם נמצאים בשיחה/ הרצאה ששם כולם מדברים על ,"משהו" , מביעים דעה , ממציאים רעיון על ה"משהו" ואתם??!!?? נכון! מנענעים עם הראש אולי זורקים מילה כמו: "מכירה אבל לא אהבתי את השימוש" או לחלופין "אין לי צורך ודרך להשתמש בזה עם אוכלוסיית התלמידים שלי" וכך התירוצים רק הרחיקו אותי מהאמת הפשוטה להכיר את הממשק/ יישום פשוט שנקרא: ויקישיתוף. כמה פשוט, כמה הפסדתי שלא העזתי להכיר/ לחקור את הכלי.
אז כדי שגם לכם זה לא יקרה הנה מספר עובדות על המיזם שאנו חוגגים לו השבוע  9 שנים מפתיחתו- מזל טוב!!
 "מיזם זה הוצע על ידי אריק מולר ב-19 במרץ 2004‏^[2], ונפתח ב-7 בספטמבר באותה שנה^[3]. המטרה העיקרית ליצירת מאגר כללי הייתה הרצון לצמצום שכפולי יצירות בין מיזמי ושפות ויקימדיה, שבשמם הדומה הועלו למיזמי ויקי שונים לפני שוויקישיתוף נוצר. האפשרות הטכנית לשימוש בכל הקבצים מוויקישיתוף בכל מיזמי ויקימדיה יושמה ואופשרה באוקטובר 2004, ובכל אתר ויקימדיה מאז יש אימוץ מהיר של ויקישיתוף כמחסן." (מאוחזר 7.9.2013 מתוך ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3)
בשיעורה של ד"ר חגית מישר מ 5.8.2013 זכינו להכיר, להשתמש וליישם את הכלי ולייצר מידע אמין, מקיף ומלמד שעליו למדנו  ה MOOCS(שוחחתי עליו בפוסטים הקודמים) חייבת לציין שהיו חששות והרצנו בינינו שאלות כיצד ואיך, אך מהר מאוד הכלי התחבב עליי ומצאתי את היתרונות למימוש בכיתת הלימוד - כמאגר מידע מתמשך , מושגים חשובים שנלמדים ועוד. בימים אלו התלמידים עדיין מקטרים  על הפעילות, אך אני רואה כיצד הם מתאמצים למלא את המסמך השיתופי, וכאן ניתן לראות כיצד ומי תורם יותר או פחות לתוצר.  מסקרן אותי, בעתיד, כיצד השימוש בכלי זה יתרום לתלמידים  וגם כמובן לי כמורה שאוכל להיעזר בכלי זה בהמשך.

בהמשך לפוסט הקודם , מתברר שהאוניברסיטאות הגדולות בעצמן חוששות למהר ולאמץ את תצורת לימוד החדשה של MOOC ודומיה. במאמר מטעם הניו-יורק טיימס התייחסו לחששות של המוסדות האקדמיים הגדולים כדוגמת אוקספורד וקיימבריג' אשר הן עדיין לא אימצו את שיטת ההוראה הזאת בביתם.
ה"שיחה" שנסבה במאמר יתעסק רבות על העניין העסקי שמוביל את האוניברסיטאות להפסיד או ולהרוויח האם הן לא ישכילו לשנות את התפיסה של המודל העסקי הקיים כיום ולשנות את התפיסה שיש עוד גורמים שייהנו מהכספים שיוזרמו למוסדות הידע בצורה אחרת. וכן החשש מאובדן התדמית של אוניברסיטאות בעלות שם לטובת הטכנולוגיה והזמינות לכל דיכפין.
אכן נקודת מבט מעניינת לבחון כיצד ההתפתחות הטכנולוגית אינה פוסחת על שוב מוסד ארכאי כזה או אחר. (מעניין כיצד הנושא ישפיע גם על נושא הבחירות ודרך ההצבעה וכו'.)
 אהבתי את התמונה שבה מתארת בהחלט את רעיון המאמר.(The attack of the MOOCs
מאוחזר 11.8.2013 http://www.economist.com/news/business/21582001-army-new-online-courses-scaring-wits-out-traditional-universities-can-they

The attack of the MOOCs מתוך הניו-יורק טיימס