היום בשיעור של חגית מישר הבאנו עד כמה הפער הדיגיטלי עדיין לא נסגר, עד כמה השפעת התשתיות, העלויות להחדרת התשתיות והתחזוקה המתמדת הנדרשת, ועידוד הממשלתי להיות חלק מהשדרוג הטכנולוגי בהדרכה ובתשתיות, עדיין הגורמים הסוציו-אקונומיים משפיעים על אופן ותדירות השימוש . המאמר שהוצג לחיזוק הדברים.

מתוך מאמר : "ישראלים בעידן הדיגיטלי "(2012,  ד"ר יובל דרור, סער גרשון)

"כמעט 85% מאזרחי ישראל שהכנסתם מעל הממוצע מחוברים לאינטרנט אך רק 55% מאלו שהכנסתם נמוכה מהממוצע...הפער הדיגיטלי בא לידי ביטוי גם סביב צירים נוספים, פער בין-דורי בכל הקשור לחיבור לאינטרנט: 92% מהילדים בגילאים 12-17 מחוברים לאינטרנט. למרות שחלפו שני עשורים מאז האינטרנט המסחרי החל את דרכו בישראל, הפער הדיגיטלי ממשיך להוות סוגיה המחייבת פעולה יזומה, מאורגנת ושיטתית מצד קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות בישראל."

המידע הזה תפס אותי שואלת שאלות : כיצד אנחנו מצפים ליצור יותר ויותר למידה עצמית, צמיחה עצמית, שינוי בהערכת הלומד, שהמורה מאפשר ללומד לקחת נושא ולחקור אותו בעולם המידע הרחב הפרוש לרגלי הלומד , האם נכון? איך אנו מצפים לסגור פערים אלו , עדיין לא מאפשרים למורה וללומד את הבסיס המתבקש כדי להיות לומדים עצמאים. וחבל.