שלום לכם, שוב אני מוצאת עניין להציג בפניכם  בהרצאה נוספת מתאריך  3.3.2013 של ד"ר י' קידר  נעשו מחקרים כדי לבחון את יכולות האדם אל מול שימפנזות, הוצגו השאלות (מתוך ההרצאה)בנוגע  לתכונות קוגניטיביות בבני אדם ולתהליך הברירה הטבעית: למשל, אנחנו יודעים היום שאנשים נוטים לזכור שבעה פריטים (פלוס/מינוס שתיים) מתוך רשימות שמוצגות להם.

האם המספר הזה לכשעצמו מייצג כמות שהייתה חשובה עבור האדם בזמנים קדמוניים, ושגרמה ליכולת הספציפית לזכור 7 פריטים להשתרש ולהפוך לחלק ממבנה הזיכרון והמוח שלנו? אם כן, האם יש לכך השלכה יישומית כלשהי עבור תחום החינוך ו/או מקצועות מסוימים?האם התנהגויות דומות בין מינים שונים נובעות בהכרח מאותו תהליך קוגניטיבי? 

ד"ר יובל נח הררי בספרו (2011) הצליח להציג בצורה מרתקת בעיניי את המידע לחלק מהשאלות שנשאלות במחקרים השונים ובתחומי הידע המרובים כדוגמת: קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, ביולוגיה ועוד, מה יותר משפיע- סביבה או תורשה.  הוא טען שאלמלא ההתפתחות של המהפכה הלשונית כשפה פיקטיבית המסוגלת לתאר ולדמיין דברים שלא קיימים במציאות (הררי,2011, עמ' 40). לא היינו מגיעים למצבינו כיום כאשר הדנ"א של בעלי החיים בכלל ובפרט של בני האדם, מתפתח לאט מאוד, לדבריו מאחר ששינויים משמעותיים בדנ"א הם נדירים ואטיים, רוב דרכי ההתנהגות והמחשבה של שימפנזים ובעלי חיים אחרים משתנות רק לעתים נדירות, ובאטיות רבה(הררי,2011, עמ' 41) במהלך הצגת דבריו (הררי,2011) המשיך וציין שעצם יכולת החשיבה ויכולת יצירת מציאות מדומיינת ממילים אפשרה למספרים של אנשים שאינם מכירים זה את זה לשתף פעולה. (הררי,2011, עמ' 41) ציין שיצירת מיתוסים משותפים ושכלול הפעילות החברתית בצורה מהירה וחסרת תקדים על-ידי יצירת "מסלול עוקף דנ"א" - גרם להתפתחות חברתית מואצת, אשר פתח פער הולך וגדל בין ההומו-סאפיינס לבין יתר מיני האדם ושאר מיני בעלי החיים.(הררי,2011, עמ' 41) 
מכאן לוקחת אותי המחשבה על היכולת בהמצאת: המחשב, השפה הבינלאומית להתקשרות בין בני האדם ללא קשר של- זמן, מקום, שפה ותרבות. היכולת שלנו "לדמיין" מציאות שונות של "רשתות חברתיות" כדוגמת הפייסבוק, יצירת קבוצות של חברים, ליצור סימבולים מוסכמים ולהעביר מידע מכל סוג: רכילותי, מידעי חברתי, ידע אקדמאי ועוד, תמיד יהיה מישהו בצד השני כדי לקלוט, ללמוד, לבקר, ולקטרג על המידע המפורסם. זוהי יצירה של תרבות חדשה/ מהפכה חדשה שאנחנו נמצאים כעת בתוכה ובשיאה, אנחנו יוצרים חלק מההיסטוריה שלה.
אלמלא המהפכה הלשונית- כל זה לא היה מתקיים וייתכן שגם המין האנושי לא היה שורד.
מצרפת ריאיון מרתק של הסופר (הררי,2011) עם קובי מידן בתוכנית  'חוצה ישראל'. תהנו.




אני אומנם עדיין בקריאה בתחילתו של הספר המדהים הזה, ובהחלט מסקרן אותי להגיע לפרק המתאר את  התקופה בה אנו חיים כיום, ולקרוא כיצד הוא מתאר ומנתח אותנו בדרכו מתוך ראייה היסטורית תרבותית .
השאלה היא: מכאן, לאן? 
מקווה שתיהנו מקריאת פוסט זה כמו  שנהניתי מכתיבתו.

השבוע  שוב חזרתי לקרוא  בספרו של ד"ר ירון יובל נוח הררי הנקרא "קיצור תולדות האנושות", ומצאתי תובנות מדהימות אשר מתקשר בצורה מעניינת להרצאה ששמעתי מפי ד"ר ירדן קידר, בקורס "למידה וחשיבה" בתאריך  25.2.2013 . בקורס למדנו ודנו על ההבדלים בין קופי האדם לאדם המתפתח , במקרה זה הוצגו מחקרים וניסויים מצולמים על תינוקות, אשר במהלך השבועות , מוצגים לתינוקות תמונות עם נקודות כהות, המטרה הייתה לבדוק האם התינוק יכול לזהות פנים, וללמוד או האם זוהי נטייה מולדת. נמצאו במחקרים שישנה נטייה מולדת לניגודיות כהה, זיהוי אור-צל , ובמהלך השבועות שבהן המוח של התינוק מתפתח וגדל , נראה כי בשבוע 6-8 ישנה העדפה ברורה של התינוק לפנים של אמו מאשר לנקודות שחורות. התינוק לומד לתת משמעות לדמות שאותה הוא רואה ושומע, מצליח לקשר בין תמונה וקול- מרכיב לעצמו משמעויות והבנות על עולמו במוחו.