רפלקציה- יש לי חלום...

רשומה רפלקטיבית, המסכמת את חווית הכתיבה שלכם בבלוג במהלך סמסטר הקיץ, מסקנות אישיות, תחושות ותובנות אישיות ומקצועיות. 


הבלוג... מה יש לי לומר עליך?
כלי ידידותי מאוד למשתמש, רווי יתרונות ומעט מאוד חסרונות , אבל בתחושותיי שהבעתי אותן לא מעט מול קולגות שלי בקורס וגם בתחינה אל מול המרצה שלי (ד"ר גילה עצמון), עולה שוב ושוב הקושי הזה- לפתוח את הבלוג, להיכנס לרשומה חדשה ונקיה והמלא אותה. פחד משתק, מרתיע, לא מובן ומוסבר, (תוך כדי כתיבה עולות בי מחשבות- אבל הינה את עושה את זה אז איפה הבעיה?) אני מודעת לחשיבות הפרויקט ויתכן שזאת התשובה. הכתיבה אל הלא נודע. כך אני מרגישה. - מי קורא? מה הוא/היא חושבים על התוכן? הסגנון? האמירה שלי? איך מתווכחים פילוסופית עם אדם אחר על גבי האינטרנט? האם אני אפגע מהביקורת שלו/ טוקבק שהוא יעביר על הפוסט שלי? עברתי בקיץ שינוי קל כתוצאה מהחובה שנדרשתי לכתוב ולכן התייחסתי לפוסטים כמו עבודת הגשה חשובה בידיעה שמי שיראה אותם זו רק "התומכת הגדולה" ולא אף אחד אחר (אני בודקת כל הזמן כמות צפיות), אני יכולה לומר שכיום , קל לי יותר לכתוב, מסתיים שיעור, אני מייד כותבת פוסט, שומרת כטיוטה, נכנסת אליו שוב בערב מעדכנת, משפצת ומפרסמת. בהחלט תחושת הקלה והצלחה.
לכן החלטתי להתמודד ולא לברוח, אינני יודעת האם אשתפר בכל הבחינות שמהן הבעתי את חששותיי,אך אני מעוניינת להשתמש בכלי הזה ולסייע לתלמידיי שבוודאי אני אבין אותם הרבה יותר לעבור את התהליך הזה אני חושבת שהוא נכון.
את הקטע "יש לי חלום..." כתבתי בשיעור של ליאת אייל כהכנה לפוסט (הוכחה לדברי לעיל)
אז תודה והמשך קריאה נעימה.


"יש לי חלום... (הנמצא בשלבי תכנון והתחלת עשייה בימים אלו)
אני חולמת שבתחילת השנה- הכיתות בבית הספר יהיו כולן מרושתות ומאובזרות במחשבים וכן באביזרי המחשה שבעזרתם התלמידים והמורים (הסדר לא חשוב) יהיו סקרנים ומעוניינים להביא רעיון, המצאה, סרט שראו אתמול ורוצים לשתף או ליצור "כמו", שכל שיעור יהיה חוויה צרופה.
ועכשיו למציאות- ליצור שחלק גדול מהערכת הלומדים תהיה בדרך של הכוונה ללמידה מצמיחה ומעצימה!
ליצור מאגרי שיעורים מתוקשבים לרמות לימוד שונות, ולאפשר למורה להתאים את הלמידה בהתאם ליכולת הלומד.
בניית אתר+בלוג  שירכזו בתוכם את כל המערכים, כלים, רעיונות שבדרך, שמפוזרים בכל מיני מקומות , לשפרם ולהעלותם להנאת הכלל.(זה במצב בנייה מתמדת! לו יהי!)"

בשיעור  הסיכום של ד"ר אתי כוכבי לא פסחנו על חשיבה על החסרונות של שילוב טכנולוגיות בחינוך שחלקם מהווים את היתרונות של למידה כיתתית פרונטלית- הדברים שאנו אוהבים.(תמונה בפלאפון)
אז מה אנחנו צריכים כדי לדעת - מהי המטרה ויכולות הכלי התקשובי לכל אחד יש לבדוק יתרונות חסרונות נקודות לשיפור.
חשוב לזכור לא תקשוב בכל מחיר, לא תמונה, אודיו וסרטון הוא המטרה אלא כלי העזר שדרכו אנו נעביר את המסר , המסר הוא המטרה, הטכנולוגיה הנה האמצעי ולא ההיפך.
ההחלטות שלנו הן יובילו אותנו להצלחה או כישלון בשיעור, הבחירה הנכונה של תמונה, מלל , צבע, שמע, יוביל להצלחה אבל לעתים אנו פוגשים מצגות וסרטונם המפיצים את היוטיוב שאינם מביאים את הבשורה הנכונה- לכן יש להיזהר ולחשוב היטב לפני הבאתו לכיתה ללא עריכתו בהתאם לנדרש.
המטרה שלנו מהמחשה לחשיבה - להביא את הלומד לחשוב.



אנו היום נדרשים לחשוב אחרת- לצאת מעבודות של העתק הדבק" לעבודות המייצרות עבודות יצירתיות וייחודיות , גם כאן המורים נדרשים ללמוד ולהשתמש / להיעזר בתכנות מיוחדות לניהול תלמידים  אשר גם מסייעת בגילוי עבודות מועתקות!
וכן בכלים לניהול זמן ומשימות- LMS

ה"כיתה ההפוכה" מכה גלים, אז הנה דוגמה להתחלה בוסרית וכיף לקרוא ולהתנסות תוך כדי ,תודה לכותב הבלוג יאיר פרבי "לומדים היסטוריה"   http://flippedhysteria.blogspot.co.il/2013/09/blog-post.html וכן תודה ראשונית לאלה פלג שהביאה את הקישור. (מקבוצת הפייסבוק הסגורה מאוחזר 8.9.2013 "תקשוב ולמידה מחזור 10.12")
מעניין אותי איך אני אשתמש בידע שרכשתי עד כה על ה"כיתה ההפוכה" ולקראת חופשת הסוכות הארוכה (לכולם למורים ולתלמידים כאחד),אאתגר אותם ואותי בפעילות מסוג זה. מצפה לכתוב מערך שיעור שיתאים-  בימים אלו, ואת הפעילות   המתוכננת לכיתת אומץ י+י"א מתלבטת עדיין האם להעלות לקבוצת פייסבוק סגורה או לשלוח קישורים דרך הקבוצה שכבר יצרתי איתם בוואצאפ? מעניין תוך כדי כתיבת המשפטים הללו המחשבות רצות ונותנות יתרונות וחסרונות.   נראה לי...אחשוב על כיוון הוואצאפ!, מעניין איך הפעילות תצא.
וכמובן אשמח לקבל תגובות מכם על הפעילות- כל הצעה תתקבל בברכה.
להתראות להמשך חוויות על ה"כיתה ההפוכה".
(מקור התמונה מתוך המצגת של ד"ר כוכבי אתי )

כיתה הפוכה- The Flipped Classroom

נפגשתי בעברי במושג "כיתה הפוכה" (נזכרתי בפוסט של ינאי "שבבי הדרכה " מאוחזר 2.9.2013 http://elearningil.blogspot.co.il/2013/04/flipped-classroo.html ) אך לצערי לא טרחתי להעמיק ולבחון כיצד והאם שיטת הוראה ותכנון שיעור לפי גרסה זו יהיה יעיל ושימושי להוראה בכיתות אותן אני מלמדת מזה 15 שנה(תיכון ממלכתי בדרום, לתלמידים עם קשיים לימודיים בחטיבה העליונה), שמחתי לקבל רענון וחיזוק מהמרצה ד"ר אתי כוכבי בשיעור היום על הנושא, היתרונות של הכיתה ההפוכה שאציין אותן כאן: "היכולת להתאים את הלמידה אל התלמיד:

לאפשר התעכבות על תכנים בעייתיים, לבצע רפלקציה ראויה, להפוך את התלמיד לאקטיבי יותר ולאחראי על למידתו, אפשרות לתת יותר משקל וזמן בכיתה לפיתוח יכולות שיתוף ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה כגון טיעון וחקר, חשיבות מיוחדת לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים - ניתן להתעכב על קטעי וידיאו ולהסתייע בכתוביות. "(מצוטט מתוך מצגת בשיעור של ד"ר כוכבי אתי- הכיתה ההפוכה - The flipped classroom מאוחזר 2.9.2013 )

אין לי ספק שלקחתי ובגדול את המידע שרכשתי וחוזקתי בשיעור , אכן הוצגו גם חסרונות שבהחלט יש לשים לב אליהן ולמצוא פתרון יצירתי לצמצם  את הקשיים שעלולים להיווצר. למעשה מייד לאחר השיעור יצרתי שיעור מעניין שבו יש צפייה ועשייה על פי עקרונות "הכיתה ההפוכה", אומנם טרם הופעלה, אך אני מאמינה לתוצאות חיוביות, אמן!

מומלץ לצפות בהרצאה של סלמאן חאן, ממייסדי אוניברסיטת קאן, מתוך הבלוג של ינאי "שבבי הדרכה" שצוין לעיל.

לפני מספר ימים היה מרענן מאוד לקרוא וכן מעורר שאלות ותהיות על השינויים שהחל להנהיג שר החינוך הרב שי פירון במסגרת הפסקת מבחני המיצ"ב החיצוניים : "מבחני המיצ"ב הם כלי מדידה והערכה חשובים, שעלינו להעמיק בהם, אך במתכונתם הנוכחית לא ניתן להמשיך עוד. אני רואה חשיבות רבה בהתקדמות שעשתה מערכת החינוך בנושא ההערכה, בביסוס  תהליכי עבודה וקבלת החלטות. אך, למרבה הצער, לצד אלה אנחנו רואים, שבשנים האחרונות התגברו ההשלכות השליליות של המבחנים על תהליכי ההוראה והלמידה. מבחני המיצ"ב במתכונת הנוכחית הפכו לשוט המכה בבתי הספר, המכה במורים ובתלמידים."( או"ח גיליון חודשי מספר 72  מאוחזר 15.8.2013)
מתוך התייחסות על המשפט האחרון אני תוהה האם החידושים של למידה מתוקשבת יותר , חדשנית יותר כאשר המורים עדיין לא שם!  ביטול דברים היא הדבר הקל ביותר שניתן לעשות אבל מה יבוא במקום? לאיזה חלל אנו שואבים את המורים שכבר שנים פעלו בדרך מסוימת  הכנסת שינוי במערכת החינוך היא עניין של זמן וקבלת "החדש" כל מערכת תקשובית כרוכה בהמון חשש , התנגדות מצד צוות ההוראה. (מניסיוני רכזת תקשוב- כדוגמת הסמארט סקול - מערכת לניהול פדגוגי ומערכתי אצלי בבית הספר)
אז מה עכשיו ? מה יהיה במקום? איך מורים יעריכו את הלומדים/ בית הספר במקום? אני מאוד מאמינה בדרך של אופציית חלופה והדרגתיות עוד לפני הוצאת מערכת הערכה מוכרת ומובנית כל כך בתוך בית הספר.

מכירים את ההרגשה שאתם נמצאים בשיחה/ הרצאה ששם כולם מדברים על ,"משהו" , מביעים דעה , ממציאים רעיון על ה"משהו" ואתם??!!?? נכון! מנענעים עם הראש אולי זורקים מילה כמו: "מכירה אבל לא אהבתי את השימוש" או לחלופין "אין לי צורך ודרך להשתמש בזה עם אוכלוסיית התלמידים שלי" וכך התירוצים רק הרחיקו אותי מהאמת הפשוטה להכיר את הממשק/ יישום פשוט שנקרא: ויקישיתוף. כמה פשוט, כמה הפסדתי שלא העזתי להכיר/ לחקור את הכלי.
אז כדי שגם לכם זה לא יקרה הנה מספר עובדות על המיזם שאנו חוגגים לו השבוע  9 שנים מפתיחתו- מזל טוב!!
 "מיזם זה הוצע על ידי אריק מולר ב-19 במרץ 2004‏^[2], ונפתח ב-7 בספטמבר באותה שנה^[3]. המטרה העיקרית ליצירת מאגר כללי הייתה הרצון לצמצום שכפולי יצירות בין מיזמי ושפות ויקימדיה, שבשמם הדומה הועלו למיזמי ויקי שונים לפני שוויקישיתוף נוצר. האפשרות הטכנית לשימוש בכל הקבצים מוויקישיתוף בכל מיזמי ויקימדיה יושמה ואופשרה באוקטובר 2004, ובכל אתר ויקימדיה מאז יש אימוץ מהיר של ויקישיתוף כמחסן." (מאוחזר 7.9.2013 מתוך ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3)
בשיעורה של ד"ר חגית מישר מ 5.8.2013 זכינו להכיר, להשתמש וליישם את הכלי ולייצר מידע אמין, מקיף ומלמד שעליו למדנו  ה MOOCS(שוחחתי עליו בפוסטים הקודמים) חייבת לציין שהיו חששות והרצנו בינינו שאלות כיצד ואיך, אך מהר מאוד הכלי התחבב עליי ומצאתי את היתרונות למימוש בכיתת הלימוד - כמאגר מידע מתמשך , מושגים חשובים שנלמדים ועוד. בימים אלו התלמידים עדיין מקטרים  על הפעילות, אך אני רואה כיצד הם מתאמצים למלא את המסמך השיתופי, וכאן ניתן לראות כיצד ומי תורם יותר או פחות לתוצר.  מסקרן אותי, בעתיד, כיצד השימוש בכלי זה יתרום לתלמידים  וגם כמובן לי כמורה שאוכל להיעזר בכלי זה בהמשך.

בהמשך לפוסט הקודם , מתברר שהאוניברסיטאות הגדולות בעצמן חוששות למהר ולאמץ את תצורת לימוד החדשה של MOOC ודומיה. במאמר מטעם הניו-יורק טיימס התייחסו לחששות של המוסדות האקדמיים הגדולים כדוגמת אוקספורד וקיימבריג' אשר הן עדיין לא אימצו את שיטת ההוראה הזאת בביתם.
ה"שיחה" שנסבה במאמר יתעסק רבות על העניין העסקי שמוביל את האוניברסיטאות להפסיד או ולהרוויח האם הן לא ישכילו לשנות את התפיסה של המודל העסקי הקיים כיום ולשנות את התפיסה שיש עוד גורמים שייהנו מהכספים שיוזרמו למוסדות הידע בצורה אחרת. וכן החשש מאובדן התדמית של אוניברסיטאות בעלות שם לטובת הטכנולוגיה והזמינות לכל דיכפין.
אכן נקודת מבט מעניינת לבחון כיצד ההתפתחות הטכנולוגית אינה פוסחת על שוב מוסד ארכאי כזה או אחר. (מעניין כיצד הנושא ישפיע גם על נושא הבחירות ודרך ההצבעה וכו'.)
 אהבתי את התמונה שבה מתארת בהחלט את רעיון המאמר.(The attack of the MOOCs
מאוחזר 11.8.2013 http://www.economist.com/news/business/21582001-army-new-online-courses-scaring-wits-out-traditional-universities-can-they

The attack of the MOOCs מתוך הניו-יורק טיימס